בראיון חשוב מאוד לשמור על קשר עין (להסתכל בעיניים). זהו א-ב בתקשורת. כששואלים אותנו שאלות שקשות לנו (למשל: מה הן החולשות שלך?) מאוד טבעי שהעין בורחת הצידה, למעלה או למטה ובוהה או מתפקסת על נקודה במרחב. היו מודעים וכל פעם שאתם קולטים שהמבט שלכם ברח מעיני המראיינת – והזכירו לעצמכם להחזיר אותו לעיניה כמה שיותר מהר.

לא פעם כשאני שואלת מלש"ב "מה אתה רוצה לעשות בצבא?" הוא עונה "לא יודע". כשאתה לא יודע מה אה רוצה לעשות, אתה גם לא יכול להיות נלהב בנוגע לזה.. טיפ- שבו עם עצמכם, תבחרו משהו שמרגיש לכם מגניב עבורכם לעשות בצבא ותתחברו לחשק אליו. כנסו עם החשק הזה ועם הניצוץ בעיניים לראיון, זה יעזור לכם להיות נלהבים ויעביר מסר שיש לכם חשק ומוטיבציה גבוהה לשירות הצבאי.

הרבה פעמים שואלים אותי "אבל טל, לדבר על זה,  זה לא מתנשא?" אז התשובה היא במוחלט – "לא!" חובה עליכם לספר זאת! הצטיינות בעבר (בכל תחום – לימודים / התנדבות / תחביב / ספורט) זה סיגנל לכך שתצטיינו גם בעתיד ומכאן שתהיו (או תשאפו להיות) גם חיילים מצטיינים.

צרו לכם רשימה של כל המקומות בהם הובלתם (מדריך בצופים, פרוייקט בבית הספר, כשר בכדורגל, חברים, בהתנדבות, במשפחה, ..) וספרו על כך בראיון. ככל שתדברו על יותר מקומות בהם הובלתם ותשתלו א השורש מוביל, כך – תשלחו סיגנל למראיינת שאתם מתאימים גם בצבא להובלה, ובמילים אחרות –  לקצונה.

מומלץ לכם לחשוב מראש על השאלה הזו. זה יעזור לכם לענות בראיון וגם להגיע אליו יותר מוכנים, מה שיוריד קצת לחץ וחרדה. לשאלה הזו מבנה סדור וברור, וכמו כל דבר בצבא – מתחלק ל-3!:

1. פרטים אישיים; שם, גיל, היכן גרים, המשפחה שלכם "שלום (לא לשכוח קשר עין וחיוך, כן J?), קוראים לי יעל, אני בת 16, גרה ברמת השרון עם ההורים ושני האחים שלי".
2. היכן ומה אתם לומדים (אם אתם תלמידים מצטיינים – ציינו זאת!) "אני תלמידה מצטיינת במגמת סייבר בתיכון רוטברג".
3. פעילויות ותחביבים נוספים, משהו שאתם אוהבים: דברים שמקדמים אתכם ודברים שאתם אוהבים עליהם אתם רוצים לספר בראיון; מדריך בצופים, מתנדב במד"א, התנדבות אחרת, ספורט משמעותי, תחביב, עבודה, פרוייקט משמעותי שהייתם חלק ממנו.